מדיוקן עצמי ועד לסלפי-צור גולדשטיין י7

וינסנט ואן גוך: תאריך לידה:   30/3/1853. תאריך פטירה:  29 ביולי 1890. מצב בריאותי:   סבל ממחלת נפש אשר בסופה התאבד. עיסוקיו:   ואן גוך היה דרשן(אדם שעבר לימודי דת) וצייר. התייחסות לציוריו:  רק שנים לאחר מותו זכו ציוריו של ואן גוך להתייחסות ולהתפעלות רבה ואילו במהלך חייו היה אנונימי ואיש לא התייחס לציוריו. סיפור מעניין: בתקופת דכאונו, ואן גוך נקלע לריב עם פול גוגן(צייר אותו הזמין לראות את ציוריו והוא התייחס לציוריו בזלזול ) שלאחריו הוא השתכר וחתך את אוזנו הימנית ושל אותה לאהובתו,ראשל. בתמונה:   וינסנט   ואן   גוך ,  דיוקן   עצמי   עם   אוזן   חבושה ,  שמן   על   בד , 1889. מקור מידע

תיאור היצירה: שם האומן: ריצרד גרסטל(Richard Gerstl). טכניקה:  דיוקן עצמי שצויר בצבע שמן על בד. שנה: 1907. צורת הציור היא צורה מלבנית, והציור הוא עם צבע(צבעוני). בציור יש רקע בצבע חום-שחור-ב'ז שנראה כמו קיר לבנים ישן. בתמונה נראה האיש עד פלג גופו העליון כאשר פניו תופסות את רוב המקום בציור ואילו הרקע תופס מקום קטן מאוד. צבע הפנים שלו נראה לבנבן ורדרד כאשר אפו ואוזנו השמאלית ורדים למידי, בעין אחת צבע העין הינו כחול בהיר ואילו בעין השנייה הצבע הינו חום בהיר, בנוסף, יש לו זקן קטן בסנטרו ואפילו שפם קטן ושיניו בצבע לבן-צהוב, האומן מצייר את פיו הפתוח במרכז היצירה ונותן דגש גדול לחיוכו של האדם, הוא לבוש במעיל בצבע שחור ומתחתיו חולצה לבנה ששוליה חומות.

דיוקן דיוקן הוא ציור של אדם שמטרתו להעביר ביקורת או תובנה בכמה שפחות קישוטים. בדר"כ מציירים דיוקנים שךל אנשים עד פלג הגוף העליון. הדיוקנות התפתחה בתקופת האימפריה הרומית אך היסטוריונים מעריכים כי ראשית הדיוקנים היו בסוף המאה הראשונה לפנה"ס. בתמונה: דיוקן של הרמב"ם(רבי משה בן מיימון), 1135-1204. מקור מידע בדיוקן זה נראה אדם(אפילו נער מתבגר) מפגין כמחאה נגד משהו, בדיוקן הוא צועק, כלומר הוא לא מפחד להשמיע את קולו והוא אף רוצה שכמה שיותר ישמעו אותו, צבעי הרקע שחור-לבן מנציחים בעיניי מאבק שהושלם, אומץ וגבורה, בנוסף הצילום מתאר תקופה עתיקה ואת זאת ניתן להסיק על פי המבנה שנשקף מהנוף ברקע ולכן מדובר בצילום במאבק שקרה בעבר. לסיום, אני מסיק מן התמונה כי אדם זה הינו אדם נחוש שלא מפחד להשמיע את דעתו. מגיש: צור גולדשטיין. כיתה:י/7.